בית משפט השלום תל אביב
ת"א [למילוי] - __ - __
תאריך פתיחה: 19.06.2026
התובעת: ד"ר מיכל כהן
ת.ז. ________
סוקולוב 18, רמת גן
על ידי ב"כ עוה"ד דניאל לוי, מ.ר. 12345
רחוב הרצל 10, תל אביב
טל': 03 - 1234567 | פקס': 03 - 1234568
הנתבע: אלון ברק
ת.ז. ________
ויצמן 42, תל אביב
| סוג התביעה ונושאה: | תביעה כספית בגין לשון הרע |
| סדר הדין: | סדר דין רגיל |
| רמת חיסיון: | פתוח לציבור |
| רשימת הסעדים: | פיצוי סטטוטורי על פרסום מפר ראשון - ס' 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע (כוונה לפגוע - מבוסס על פרסום למרות ידיעת הסכמה המפרטת תופעות הלוואי); פיצוי סטטוטורי על פרסום מפר שני - ס' 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע (כוונה לפגוע - הסלמה מכוונת לאחר הודעת התובעת מהווה ראיה לכוונה); הפסד הכנסה; פרסום תיקון או הכחשה על חשבון הנתבע (סעיף 9(א)(2)); פיצויים ללא הוכחת נזק - פרסום מקוון (סעיף 7א(ב)) בגין הפרסום הראשון; פיצויים ללא הוכחת נזק - פרסום מקוון (סעיף 7א(ב)) בגין הפרסום השני |
| שווי התביעה: | 212,000 ש"ח |
| סכום אגרת בית המשפט: | 5,300 ש"ח (בהתאם לפרט 1 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). הסעדים הנלווים אינם נושאים אגרה נוספת |
| קיומו של הליך נוסף: | אין. |
הזמנה לדין
אל: אלון ברק
הואיל והתובעת ד"ר מיכל כהן הגישה כתב תביעה זה נגדך,
אתה מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מיום קבלת הזמנה זו (תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
אם לא תגיש כתב הגנה במועד, עלול בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה.
התובעת ד"ר מיכל כהן מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את תביעתה כדלקמן:
1. התובעת, רופאה במקצועה, באמצעות ב"כ עו"ד דניאל לוי, מתכבדת להגיש כתב תביעה זה נגד הנתבע, מטופל לשעבר של התובעת. (להלן: "התובעת" ו"הנתבע" בהתאמה)
2. בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את התביעה ולהעניק לתובעת את הסעדים המבוקשים בה.
3. כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כדין.
4. כתובת משרד ב"כ התובעת: רחוב הרצל 10, תל אביב. כתובת זו תשמש להמצאת כתבי בי - דין.
5. התובעת, ד"ר מיכל כהן, היא רופאה שטיפלה בנתבע ביום 15.1.2026 בהתאם לטופס הסכמה מדעת חתום. ביום 18.1.2026 פרסם הנתבע פוסט בפייסבוק, ובהמשך - ביום 22.1.2026 - פוסט נוסף, שבהם הציג את התובעת כרופאה מסוכנת. הפרסומים פגעו בשמה הטוב של התובעת, במעמדה המקצועי ובפרנסתה.
6. סכום התביעה עומד על 212,000 ש"ח, בגין לשון הרע מקוונת ונזקים שנגרמו לתובעת בעקבותיה, כמפורט בפרק הסעדים להלן.
7. בין הצדדים התקיים יחס של רופא - מטופל אשר חייב את הנתבע בנהיגה מאופקת ביחס לטיפול שקיבל. הנתבע חרג מיחס זה כאשר הוציא את התלונה לזירה הציבורית בפייסבוק, חרף ההסכמה מדעת שחתם עליה. ביום 20.1.2026 פנתה התובעת אל הנתבע בהודעה פרטית; הנתבע לא חזר בו ופרסם פוסט שני ביום 22.1.2026. ביום 2.2.2026 שלח ב"כ התובעת מכתב התראה לנתבע בדואר רשום; הפרסומים הוסרו לאחר מכן.
8. הפגיעה הוחמרה נוכח הפצת הפרסום הראשון (847 לייקים, 312 שיתופים, 189 תגובות) והפרסום השני (523 לייקים, 198 שיתופים) - כפי שיפורט להלן.
9. לבית משפט השלום הנכבד הסמכות העניינית לדון בתביעה זו, מכוח סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שכן סכום התביעה, 212,000 ש"ח, אינו עולה על 2,500,000 ש"ח.
10. הסמכות המקומית נתונה לבית משפט נכבד זה מכוח תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, שכן מקום מגוריו של הנתבע מצוי בתחום שיפוטו, במחוז תל אביב-יפו. למעלה מן הנדרש, ומשעסקינן בפרסום ברשת האינטרנט, נתונה הסמכות אף מכוח תקנה 7(ב) לתקנות, המאפשרת הגשת התובענה במקום מגוריו של הנתבע או של התובע.
11. התובעת היא רופאה במקצועה. הנתבע הוא מטופל לשעבר של התובעת. הצדדים נפגשו במסגרת טיפול רפואי שקיבל הנתבע מהתובעת ביום 15.1.2026.
12. התובעת עותרת לפיצוי כספי בסך 212,000 ש"ח בגין פרסומי לשון הרע מקוונים שפרסם הנתבע בפייסבוק.
13. ביום 15.1.2026 העניקה התובעת לנתבע טיפול רפואי בהתאם לטופס הסכמה מדעת חתום. ביום 18.1.2026 פרסם הנתבע בפייסבוק פוסט המציג את התובעת כרופאה מסוכנת, וביום 22.1.2026 פרסם פוסט שני באותה רוח. הפרסומים פגעו בשמה הטוב של התובעת ובפרנסתה.
14. מועד היווצרות העילה: ביום 18.1.2026 (אירוע מגבש ראשון), ביום 22.1.2026 (אירוע מגבש שני); כל אירוע מקים עילה עצמאית הנושאת תקרה סטטוטורית בנפרד.
15. סמכות עניינית: לבית משפט נכבד זה סמכות עניינית מכוח סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בהיות סכום התביעה, 212,000 ש"ח, בסכום המצוי בסמכות בית משפט השלום. הסמכות המקומית נתונה לבית משפט נכבד זה מכוח תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, שכן מקום מגוריו של הנתבע מצוי בתחום שיפוטו, במחוז תל אביב-יפו. למעלה מן הנדרש, ומשעסקינן בפרסום ברשת האינטרנט, נתונה הסמכות אף מכוח תקנה 7(ב) לתקנות, המאפשרת הגשת התובענה במקום מגוריו של הנתבע או של התובע.
16. ד"ר מיכל כהן היא רופאת עור מומחית המנהלת מרפאה פרטית ברחוב סוקולוב 18, רמת גן, זה 14 שנה. לתובעת מוניטין מקצועי מבוסס, מטופלים קבועים, ועמוד אינסטגרם מקצועי עם 11,000 עוקבים.
17. ביום 15 בינואר 2026 הגיע אלון ברק למרפאת התובעת לטיפול לייזר בנקודות פיגמנטציה בפנים. הטיפול בוצע במכשיר מאושר משרד הבריאות לפי פרוטוקול סטנדרטי.
העתק רשומה רפואית של הטיפול ביום 15.1.2026, מצ"ב כנספח '1' לכתב התביעה.
להלן עיקרי נספח '1': רשומה רפואית בכתב יד של הטיפול שבוצע ביום 15.1.2026; פירוט הטיפול שבוצע על - פי הפרוטוקול הסטנדרטי שאושר במשרד הבריאות; פרמטרים שנבחרו על - פי ייעוץ מקדים עם הנתבע; הערכת הרופאה לאחר הטיפול: תגובה תקינה ללא סיבוכים מיידיים; הוראות לטיפול עוקב ומעקב.
18. לפני ביצוע הטיפול חתם הנתבע על טופס הסכמה מדעת המפרט את כל תופעות הלוואי הצפויות, ובכלל זה אדמומיות ונפיחות קלה החולפות תוך 5 - 7 ימים.
העתק טופס הסכמה מדעת חתום על ידי הנתבע ביום 15.1.2026, מצ"ב כנספח '2' לכתב התביעה.
להלן עיקרי נספח '2': טופס הסכמה מדעת חתום על ידי הנתבע ביום 15.1.2026 לפני תחילת הטיפול; הטופס כולל פירוט מהות הטיפול, רשימה מפורטת של תופעות הלוואי הצפויות והאפשריות, האלטרנטיבות הטיפוליות שהוצגו, והצהרת הנתבע כי הוסברו לו כל הסיכונים והאלטרנטיבות; חתימת הנתבע במקור.
19. ביום 18 בינואר 2026 פרסם הנתבע פוסט בפרופיל הפייסבוק הפתוח שלו, בו 4,200 חברים, ובו כתב: "ד"ר מיכל כהן מרמת גן שרפה לי את הפנים. רופאה מסוכנת שמתעלמת מתלונות חולים. אל תלכו אליה אלא אם רוצים להיפגע." הפוסט כלל את ההאשטגים #מסוכנת #רשלנות_רפואית #מרפאה_מסוכנת, ותמונות פנים הנתבע עם אדמומיות - שהיא תופעת הלוואי הצפויה עליה חתם.
העתק צילום מסך פוסט פייסבוק ראשון מיום 18.1.2026 הכולל נתוני הפצה (847 לייקים, 312 שיתופים, 189 תגובות), מצ"ב כנספח '3' לכתב התביעה.
20. הפוסט הראשון הופץ נרחבות: תוך 48 שעות - 847 לייקים, 312 שיתופים, 189 תגובות. חלק מהתגובות כללו קריאות לסגור את המרפאה. (נספח 3)
21. ביום 20 בינואר 2026 שלחה התובעת לנתבע הודעה פרטית בפייסבוק, הציעה בדיקת מעקב חינם, והסבירה כי האדמומיות היא תופעת לוואי צפויה החולפת. הנתבע לא השיב ולא הסיר את הפוסט.
העתק צילום מסך הודעה פרטית לנתבע מיום 20.1.2026, מצ"ב כנספח '4' לכתב התביעה.
22. ביום 22 בינואר 2026 פרסם הנתבע פוסט שני בפרופיל הפתוח שלו ובו כתב: "עדכון - הרופאה ניסתה לשתק אותי בהודעה פרטית במקום לקחת אחריות. מי ששותק - מודה." עם ההאשטגים #חשיפה #תרמית_רפואית.
העתק צילום מסך פוסט פייסבוק שני מיום 22.1.2026 הכולל נתוני הפצה (523 לייקים, 198 שיתופים), מצ"ב כנספח '5' לכתב התביעה.
23. הפוסט השני קיבל 523 לייקים ו - 198 שיתופים. (נספח 5)
24. בתקופה שבין 18.1.2026 ל - 22.1.2026, בסמוך לפרסומים ובמרחק של עד 72 שעות מכל פרסום, ביטלו 8 מטופלים את תוריהם אצל התובעת. הביטולים מתועדים במערכת ניהול הקליניקה; חלק מן המטופלים אף ציינו במפורש את חשיפתם לפרסומים. פירוט כימות הפסד ההכנסה הישיר וביסוס הקשר הסיבתי - בפרק הסעדים.
העתק תיעוד ביטולי 8 תורים והפסד הכנסה של 12,000 ש"ח, מצ"ב כנספח '6' לכתב התביעה.
25. נכון ליום 28 בינואר 2026, פרסומי הנתבע מיום 18.1.2026 ומיום 22.1.2026 (נספחים 3 ו - 5) היו נגישים לציבור מאז פרסומם וצברו חשיפה והפצה, ובמועד מאוחר יותר הוסרו. הנתבע לא הציג בפרסומיו, ולא הציג בהמשך, כל ראיה רפואית עצמאית לקיומו של נזק חריג מהטיפול שביצעה התובעת מעבר לתופעות הלוואי הצפויות המתועדות בטופס ההסכמה מדעת (נספח 2). (נספח 2, נספח 3, נספח 5)
העתק מכתב התראה מיום 2.2.2026 ואישור משלוח בדואר רשום, מצ"ב כנספח '7' לכתב התביעה.
26. ביום 2 בפברואר 2026 שלח עורך הדין של התובעת לנתבע מכתב התראה בדואר רשום, שדרש הסרת הפוסטים ופרסום התנצלות פומבית תוך 7 ימים. הנתבע לא ענה ולא פעל במועד שנקצב. הפוסטים הוסרו לאחר מכן, אך הנזק למוניטין ולהכנסות כבר נגרם. (נספח 7)
27. אלון ברק פרסם בפייסבוק שני פוסטים אודות ד"ר מיכל כהן, בימים 18 בינואר 2026 ו - 22 בינואר 2026, המהווים עוולת לשון הרע לפי סעיפים 1, 2 ו - 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים והתנהגות המיוחסים לו, ולפגוע במשרתו, בעסקו ובמשלח ידו; סעיף 2 לחוק קובע כי פרסום בכתב ובכל אמצעי אחר, ובכלל זה ברשת האינטרנט, נחשב פרסום לעניין החוק; וסעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע מקים עוולה אזרחית.
28. המוניטין המקצועי של ד"ר מיכל כהן נבנה במשך 14 שנים, על בסיס פעילות מרפאה רציפה ברמת גן, מטופלים קבועים, וקהילה מקצועית של אלפי עוקבים בעמוד האינסטגרם המקצועי שלה. הפרסומים של אלון ברק ייחסו לה מסוכנות מקצועית, רשלנות ותרמית רפואית - ייחוס הסותר את הרשומה הרפואית של הטיפול, את טופס ההסכמה מדעת שעליו חתם אלון ברק עצמו, ואת הפרוטוקול הסטנדרטי במכשיר מאושר משרד הבריאות שלפיו בוצע הטיפול.
29. ביום 15 בינואר 2026 חתם אלון ברק על טופס הסכמה מדעת המפרט אדמומיות ונפיחות קלה כתופעות לוואי צפויות, החולפות תוך חמישה עד שבעה ימים, כמפורט בפרק העובדות לעיל. ביום 18 בינואר 2026 פרסם אלון ברק פוסט ראשון בפרופיל הפייסבוק הפתוח שלו, הנגיש לכלל 4,200 חבריו, ובו כתב כי ד"ר מיכל כהן "שרפה לי את הפנים" וכינה אותה "רופאה מסוכנת שמתעלמת מתלונות חולים", בצירוף ההאשטגים #מסוכנת ו - #רשלנות_רפואית. הפוסט צבר תוך 48 שעות 847 לייקים, 312 שיתופים ו - 189 תגובות, חלקן קריאות לסגור את המרפאה. בכך יסוד הפרסום שבסעיף 2 לחוק - הפרסום היה בכתב מתקיים, באמצעי דיגיטלי, ובהישג ידם של אלפי משתמשי הרשת זולת הנפגעת.
30. ביום 20 בינואר 2026 שלחה ד"ר מיכל כהן לנתבע הודעה פרטית בפייסבוק, הציעה בדיקת מעקב, והסבירה כי האדמומיות היא תופעת לוואי צפויה החולפת. הנתבע לא השיב.
31. ביום 22 בינואר 2026, יומיים לאחר ההסבר המפורש מטעם ד"ר מיכל כהן, פרסם אלון ברק פוסט שני באותה פלטפורמה ובו כתב כי "הרופאה ניסתה לשתק אותי בהודעה פרטית במקום לקחת אחריות. מי ששותק - מודה", בצירוף ההאשטגים #חשיפה ו - #תרמית_רפואית. הפוסט השני צבר 523 לייקים ו - 198 שיתופים. ייחוס "התרמית הרפואית" ו"השתקה" הוא ייחוס עובדתי - אובייקטיבי הניתן להפרכה, ולא ביטוי - דעה גרידא; הוא מקים את יסוד התוכן המשמיץ שבסעיף 1 לחוק, הפוגע במשרתה ובמשלח ידה של ד"ר מיכל כהן כרופאת עור.
32. זיהוי הנפגעת חד - משמעי בכל אחד מהפרסומים: הנתבע נקב בשמה המלא של ד"ר מיכל כהן ובמיקום מרפאתה ברמת גן, באופן שכל קורא יכול לזהותה באופן מוחלט. הפרסומים יצאו מפרופיל הפייסבוק הנושא את שמו של אלון ברק; ההודעה הפרטית מיום 20 בינואר 2026 הובאה לידיעתו לפני הפרסום השני, וידיעתו על הפנייה, בצד אי - מתן מענה לה, מאששת את זהותו כמפרסם הישיר של שני הפוסטים ואת מודעותו בזמן אמת.
33. היסוד הנפשי הנדרש לסעיף 7א(ג) לחוק, "כוונה לפגוע", אינו רשלנות ואינו אדישות, אלא בחירה מודעת לפעול לרעת ד"ר מיכל כהן. הגורמים המצטברים מבססים את חציית הסף מאדישות לכוונה. ראשית, ידיעת הנתבע בפועל: חתימתו על טופס ההסכמה מדעת ביום 15 בינואר 2026, כעולה מהעובדות שתוארו לעיל, היא ראיה אובייקטיבית לידיעתו על תוכן ההליך ועל היקף תופעות הלוואי הצפויות, ולכן לאי - אמיתות הייחוסים שפרסם. שנית, בחירתו להמשיך לאחר התראה מפורשת: ההסבר הישיר שקיבל מהתובעת ביום 20 בינואר 2026 הובא לידיעתו, והוא בחר לפרסם פוסט שני יומיים בלבד לאחר מכן. שלישית, הסלמה אקטיבית במישור התוכן, הלשון וההפצה: לשון הפרסום השני חריפה מקודמתה, ההאשטגים החדשים (#חשיפה, #תרמית_רפואית) ממסגרים את האירוע בלשון רגולטורית - משפטית של מרמה, וההפצה הופנתה לאלפי משתמשי הרשת באמצעי פומבי - פתוח. השילוב הזה חורג ממחדל בדיקה.
34. הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בתובעת כנדרש לסעיף 7א(ג) לחוק, כעולה מהראיות שלהלן: פרסום חוזר לאחר דרישת הסרה, התעלמות מאזהרה מתועדת, דפוס של אמירות דומות, והודאת אלון ברק בפרסומו בדבר קבלת פניית ד"ר מיכל כהן בטרם ההסלמה, כפי שעלה ממכלול האירועים. ההסלמה המתועדת יומיים בלבד לאחר קבלת ההסבר המקצועי שוללת פרשנות של תלונת צרכן כנה: ההמשך וההחרפה דווקא לאחר ההסבר - ולא תיקון או מיתון - מצביעים על בחירה מודעת לפגוע ולא על מחאה כנה. בכך מודרת הפרשנות החלופית של אמונה כנה, ונסיבות אלה חורגות מהתנהגות רשלנית של פרסום פוגעני ומבססות את היסוד הנפשי המקים את הפיצוי המוגבר.
35. כל אחד משני הפרסומים מהווה אירוע פרסום עצמאי, הנבדל בתוכנו, במועדו ובקהל הנמענים. תוכן: הפרסום הראשון מיום 18 בינואר 2026 ייחס ל - ד"ר מיכל כהן מסוכנות מקצועית, רשלנות רפואית ו"שריפת פנים"; הפרסום השני מיום 22 בינואר 2026 הוסיף ייחוס "תרמית רפואית" ו"השתקה", תוך מסגור משפטי - רגולטורי שלא הופיע בפרסום הראשון. זמן: ארבעה ימים בין הפרסומים, ובתווך - הסבר ישיר מתועד מטעם ד"ר מיכל כהן ובחירה מודעת של אלון ברק לפרסם פוסט שני חרף ההסבר. קהל ותפוצה: כל פרסום הופץ במחזור הפצה עצמאי, וכל אחד צבר אינטראקציות נפרדות ומדידות כפי שתואר לעיל. שני אירועי לשון הרע נפרדים, וכל פרסום נושא תקרה סטטוטורית עצמאית בנפרד ולא במאוחד.
36. הנזק לתובעת חורג מפגיעה במוניטין ערטילאי: בתקופה שלאחר הפרסומים, ובחלון של עד 72 שעות מכל פרסום, ביטלו שמונה מטופלים את תוריהם אצל ד"ר מיכל כהן. הקשר הסיבתי נובע מהפגיעה המיידית במוניטין שזיהוי ד"ר מיכל כהן בשמה ובמיקום מרפאתה הניב לקהל הקוראים. הפירוט הכספי ומלוא הנזק כמפורט להלן בפרק הסעדים.
37. במסגרת התקרה הקבועה בחוק, מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק לתובעת פיצוי בקצה הגבוה של תקרת סעיף 7א(ג) לחוק, עד 100,000 ש"ח בגין כל פרסום בנפרד, צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה) לחוק (מדד בסיסי - ספטמבר 1998); או, לחלופין, ככל שבית המשפט יקבע כי לא הוכחה הכוונה לפגוע ביחס לפרסום כלשהו, מתבקש בית המשפט לפסוק במסגרת התקרה שבסעיף 7א(ב) לחוק, עד 50,000 ש"ח בגין אותו פרסום בנפרד, צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה) לחוק, ללא תלות בהוכחת היקף הנזק הספציפי.
38. מששלחה ד"ר מיכל כהן, באמצעות בא כוחה, ביום 2 בפברואר 2026 דרישה להסרת הפרסומים ולפרסום התנצלות פומבית בתוך 7 ימים, ו - אלון ברק לא נענה במועד שנקצב, מתבקש בית המשפט הנכבד לצוות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9 לחוק, על פרסום תיקון או הכחשה על חשבון אלון ברק בהתאם לסעיף 9(א)(2) לחוק - סעד שתכליתו להגיע אל קהל הקוראים שכבר נחשף לפרסומים ולתקן את הרושם המוטעה שנקלט אצלו, ללא קשר לשאלת הנגישות העכשווית של הפוסטים. בנוסף, מתבקש בית המשפט הנכבד לצוות, מכוח סעיף 9(א)(1) לחוק, על איסור הפצה מחודשת של הפרסומים או עותקים מהם והחרמת עותקים ככל שקיימים, צו צופה - פני - עתיד המבטיח כי אלון ברק לא ישוב ויפיץ את התכנים שכבר הוסרו.
39. כל יסודות עוולת לשון הרע לפי סעיפים 1, 2, 7, 7א ו - 9 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מתקיימים.
על רקע הפגיעה במוניטין מקצועי שנבנה לאורך 14 שנה ובהכנסות הקליניקה הפרטית, הפגיעה שנגרמה לד"ר מיכל כהן ממוקדת ומכומתת. לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק לד"ר מיכל כהן את הסעדים הכספיים הבאים:
פיצוי סטטוטורי בגין הפרסום הראשון מיום 18.1.2026 - סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסך 100,000 ש"ח (מאה אלף שקלים חדשים) (צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה)). התקרה הקבועה בסעיף 7א(ג) לחוק היא כפל הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק (50,000 ש"ח), קרי 100,000 ש"ח לכל פרסום. סכומים אלה מתעדכנים לפי סעיף 7א(ה) לחוק ביחס שבין מדד הבסיס (מדד חודש ספטמבר 1998) לבין המדד הנכון למועד הגשת התביעה, ועל כן התקרה הצמודה למועד הגשת התביעה אינה נופלת מן התקרה הנקובה. הסכום המבוקש - 100,000 ש"ח - מצוי אפוא בגדר התקרה הסטטוטורית הצמודה. הפיצוי לפי סעיף 7א(ג) לחוק נפסק ללא הוכחת נזק ועד לתקרה הקבועה, ובית המשפט קוצב את סכומו לפי שיקול דעתו בתוך התקרה. בנסיבות דנן מתקיימים שיקולי המידתיות המצדיקים פסיקה בקצה העליון: חומרת הביטוי - ייחוס סכנה רפואית ו"שריפת פנים" לרופאת עור מומחית, בלוויית ההאשטגים #מסוכנת, #רשלנות_רפואית ו#מרפאה_מסוכנת (לפי נספח 3); היקף ההפצה ההיסטורי המתועד - 847 לייקים, 312 שיתופים ו-189 תגובות בתוך 48 שעות, בפרופיל פתוח שמנה 4,200 חברים, כאשר חלק מן התגובות כללו קריאות פומביות לסגור את המרפאה; מידת הפגיעה - במוניטין מקצועי שנבנה לאורך 14 שנים ובמרפאה פרטית פעילה, בפרסום שהיה נגיש לציבור עד להסרתו בעקבות מכתב ההתראה מיום 2.2.2026 (לפי נספח 7); והתנהגות הנתבע - פרסום על אף שחתם על טופס הסכמה מדעת המפרט במפורש את תופעות הלוואי הצפויות (לפי נספח 2). הפרסום נעשה אפוא בכוונה לפגוע כאשר הנתבע ידע שהאדמומיות היא תופעת לוואי צפויה החתומה על ידו. ההשלכות הלא - ממוניות הנלוות (פגיעה במוניטין המקצועי ובשם הטוב) שנטענו בפרק העובדות נכללות בתוך הפיצוי הסטטוטורי לפי סעיף 7א(ג) בהתאם לכלל ההבלעה הסטטוטורי ("אין כפל פיצוי לאותה לשון הרע") ואינן ראש נזק עצמאי בכתב התביעה; ואילו הפסד ההכנסה הממוני המוכח נתבע בנפרד כראש נזק עצמאי לפי סעיף 7 לחוק ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] ואינו נבלע בפיצוי הסטטוטורי. צירוף שיקולים אלה מצדיק פסיקה בקצה העליון של התקרה הסטטוטורית.
פיצוי סטטוטורי בגין הפרסום השני מיום 22.1.2026 - סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסך 100,000 ש"ח (מאה אלף שקלים חדשים) (צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה)). באותו מנגנון תקרה, הצמדה ושיקולי מידתיות שפורטו לעיל ביחס לפרסום הראשון, ובנוסף: הפרסום השני נעשה בהסלמה מכוונת לאחר שביום 20.1.2026 פנתה ד"ר מיכל כהן אל הנתבע בהודעה פרטית מתועדת (לפי נספח 4), הציעה בדיקת מעקב חינם והסבירה שהאדמומיות היא תופעת לוואי צפויה החולפת. הנתבע לא השיב, לא הסיר את הפרסום הראשון, ובחר להסלים בפרסום שני (לפי נספח 5) שייחס לד"ר מיכל כהן "תרמית רפואית" (#תרמית_רפואית) וטענה כי "מי ששותק - מודה". הפרסום השני זכה ל-523 לייקים ול-198 שיתופים - נסיבות מחמירות עצמאיות המצדיקות אף הן פסיקה בקצה העליון. ההסלמה לאחר פנייה ישירה ומתועדת מבססת באופן עצמאי את יסוד הכוונה לפגוע לפי סעיף 7א(ג) לחוק.
סעד - יחיד לחלופין על ציר הריבוי: או, לחלופין, ככל שבית המשפט יקבע כי הפרסומים מהווים אותה לשון הרע, יעמוד הפיצוי הסטטוטורי על פרסום אחד בלבד, באותו מנגנון תקרה והצמדה כמפורט בראש הקודם.
הפסד הכנסה - 12,000 ש"ח (שנים עשר אלף שקלים חדשים). כתוצאה מן הפרסומים ביטלו 8 מטופלים את תוריהם אצל ד"ר מיכל כהן בחלון של עד 72 שעות מכל פרסום. ההפסד נובע מ-8 ביטולי תורים שתועדו במערכת ניהול הקליניקה, בהפסד הכנסה כולל של 12,000 ש"ח (לפי נספח 6); הכנסה ממוצעת מוערכת לתור — כ-1,500 ש"ח. הקשר הסיבתי בין הפרסומים לבין גל הביטולים מבוסס על מכלול ראיות נסיבתיות מצטברות: נתוני מערכת ניהול הקליניקה לפי נספח 6 המתעדים את ריכוז הביטולים בחלון הפרסומים; צמידות זמנית של עד 72 שעות בין הפרסומים לבין מועדי הביטול (20-23.1.2026 ביחס לפרסום הראשון מיום 18.1.2026); והשתייכות המטופלים המבטלים לקהל היעד הפוטנציאלי שנחשף לפרסומים בפרופיל הפתוח של הנתבע. ראיות אלו, במצטבר, מבססות את הקשר הסיבתי הנטען ברמת מאזן ההסתברות הנדרשת בדין האזרחי. בית המשפט מתבקש לקבוע את הקשר הסיבתי על בסיס מצטבר זה. הראש נתבע מכוח סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, המחיל את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לעניין פיצוי על נזק ממוני מוכח לפי סעיף 76 לפקודה.
פיצוי חלופי ללא הוכחת נזק בגין הפרסום הראשון - סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסך 50,000 ש"ח (חמישים אלף שקלים חדשים) (צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה)). או, לחלופין, ככל שבית המשפט לא יפסוק את הפיצוי לפי סעיף 7א(ג) לחוק בגין הפרסום הראשון, מתבקש פיצוי חלופי לפי סעיף 7א(ב) לחוק, בתקרה הסטטוטורית הצמודה של 50,000 ש"ח לפרסום, באותו מנגנון הצמדה כמפורט בראש הראשון.
פיצוי חלופי ללא הוכחת נזק בגין הפרסום השני - סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסך 50,000 ש"ח (חמישים אלף שקלים חדשים) (צמוד למדד לפי סעיף 7א(ה)). או, לחלופין, ככל שבית המשפט לא יפסוק את הפיצוי לפי סעיף 7א(ג) לחוק בגין הפרסום השני, מתבקש פיצוי חלופי לפי סעיף 7א(ב) לחוק, בתקרה הסטטוטורית הצמודה של 50,000 ש"ח לפרסום, באותו מנגנון תקרה והצמדה כמפורט בראש הקודם.
הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כפי שייפסקו על ידי בית המשפט הנכבד, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הפרשי הצמדה וריבית כדין על כל הסכומים הנפסקים. כל ראש נזק נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום היווצרותו (תאריך הפרסום הרלוונטי לו, או תאריך התגבשות הנזק הממוני), ועד לתשלום המלא בפועל.
| ראש נזק | סכום | בסיס סטטוטורי | הערה |
|---|---|---|---|
| פיצוי סטטוטורי בכוונה לפגוע - פרסום ראשון | 100,000 ש"ח | סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 | תקרה סטטוטורית לפי סעיף 7א(ג) לחוק |
| פיצוי סטטוטורי בכוונה לפגוע - פרסום שני | 100,000 ש"ח | סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 | תקרה סטטוטורית לפי סעיף 7א(ג) לחוק |
| הפסד הכנסה | 12,000 ש"ח | סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע + סעיף 76 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] | נזק ממוני מוכח |
| פיצוי חלופי ללא הוכחת נזק - פרסום ראשון | 50,000 ש"ח | סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 | לחלופין - אינו מצטבר עם הסעד הקודם |
| פיצוי חלופי ללא הוכחת נזק - פרסום שני | 50,000 ש"ח | סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 | לחלופין - אינו מצטבר עם הסעד הקודם |
| סך הכל סכום התביעה | 212,000 ש"ח | - | - |
מוניטין מקצועי שנבנה לאורך 14 שנים אינו ניתן לשיקום מלא בכסף; הסעדים המבוקשים נועדו לתת בידי בית המשפט את הכלים הסטטוטוריים להעמיד את אמון הרפואי של ד"ר מיכל כהן על כנו, ככל שניתן.
בנוסף לסעדים הכספיים שבסעיף הקודם, ובלא לגרוע מהם או להחליפם, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן את הצווים הבאים, אשר הם נוסף על כל תרופה אחרת לפי סעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965:
פרסום תיקון או הכחשה על חשבון הנתבע (סעיף 9(א)(2)): מתבקש כי יינתן צו עשה המורה לנתבע לפרסם, על חשבונו ולאלתר, תיקון או הכחשה של הפרסומים מושא תביעה זו או את פסק הדין, כולו או חלקו, באותה הבמה שבה פורסמה לשון הרע, ובכלל זה הצהרה כי הפרסומים היו שקריים ופוגעניים וכי הנתבע חוזר בו מהם, בהבלטה, בהיקף חשיפה ולמשך זמן שלא יפחתו מאלה של הפרסום המקורי; והכול במקום, במידה ובדרך שיורה בית המשפט הנכבד, מכוח סעיף 9(א)(2) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
הקהל אשר נחשף לפרסום השקרי מחזיק במידע השגוי ויש להציב בפניו את התיקון, ללא תלות בשאלה אם הפרסום עודנו נגיש. הסעיף מתיר שלוש חלופות: תיקון, הכחשה, או פרסום פסק הדין. כדי שהתיקון יגיע לאותו קהל שנחשף ללשון הרע, מתבקש כי יפורסם בהבלטה ובהיקף חשיפה דומים לפרסום המקורי; המקום, המידה והדרך נתונים לשיקול דעת בית המשפט הנכבד כאמור בסעיף 9(א)(2).
40. סך כל סכום התביעה הכספי: 212,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
41. לצורך ריכוז עילות וסעדים, מצהירה ד"ר מיכל כהן כי לפי מיטב ידיעתה במועד הגשת כתב תביעה זה, נכללו בו כל הסעדים הנובעים ממקבץ העובדות נשוא תביעה זו; ככל שיתגלו עובדות שלא היו ידועות לתובעת ולא יכלו להיות ידועות לה בנקיטת זהירות סבירה במועד ההגשה, שומרת היא על זכותה לפנות לבית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה. התובעת שומרת על זכותה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף צדדים ועילות נוספות, בהתאם לדין.
42. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את התביעה ולחייב את אלון ברק בפיצוי הסטטוטורי לפי סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע בגין שני הפרסומים ובפיצוי בגין הפסד הכנסה מוכח, או, לחלופין, בפיצוי הסטטוטורי החלופי לפי סעיף 7א(ב) לחוק, וכן ליתן את הצווים המבוקשים לפי סעיף 9(א)(2) לחוק, הכל כמפורט בפרק הסעדים לעיל.
43. כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את אלון ברק בהוצאות משפט, לרבות אגרת בית המשפט ששולמה על ידי התובעת בסך 5,300 ש"ח, ושכר טרחת עורך דין בהתאם לדין, בתוספת מע"מ.
____________________
עורך הדין: עו"ד דניאל לוי
מספר רישיון: 12345
כתובת: רחוב הרצל 10, תל אביב
תאריך: ____________________